למידה יעילה

לכל מרצה הדרישות שלו. יש שיציגו כבר בשיעור הראשון דף עם רשימה ביבליוגרפית עמוסת ספרים ומאמרים לצד תאריכי השיעורים, וזאת במטרה שלא יהיו הפתעות ושלא תגידו לא ידעתי.

מרצים מסוג זה ידרשו ויבדקו את הידע שלכם בזמן השיעור, הם לא יהססו לפנות אליכם מול כל הכיתה ולבקש שתסכמו את המאמר שהייתם צריכים לקרוא בבית.
לעומתם, ישנם מרצים שיחלקו דף כללי עם מספר מאמרים שידונו במהלך הסמסטר, חלק מהם יהיו בגדר המלצה וגם אם לא קראתם, לא נורא, מרצים אלו נוהגים לסכם את המאמר בתחילת השיעור כדי ליישר קו עם הכיתה.

טיפ: בקורסים גדולים של מאתיים איש (בדרך כלל קורסי חובה) אף אחד לא יבדוק מה קראתם ומה לא.
בקורסים בינוניים של כיתה רגילה (ארבעים תלמיד בערך) כגון קורסי בחירה למיניהם, רצוי לקרוא חלק מהחומר כדי שתוכלו להשתתף מדי פעם, בכל זאת, רואים אתכם.

בקורסים קטנים כגון תרגילים, הדרכות וסמינריונים, רצוי מאוד לקרוא ולהעמיק ולבוא מוכנים לשיעור עם שאלות ומחשבות מקוריות, כאן רואים אתכם ואם לא תפגינו ידע זה יבלוט.
קריאת מאמרים או פרקים מספרים לפני השיעור חיונית להשתתפות בדיון בכיתה. אבל מעבר לרצון להפגין ידע כדי לרכוש את לבו של המרצה ואולי לקבל כמה נקודות זכות, הקריאה בחומר הנלמד חיונית קודם כל עבורכם כי אתם הם אלו שיצטרכו להיבחן עליו בסוף הסמסטר. במילים אחרות, אם תזלזלו בהגעה מוכנים לשיעור, תמצאו את עצמכם בסופו של הסמסטר מתקשים לבחור נושא לעבודה מסכמת או לחילופין, במצב בו אין לכם מושג מה צריך לדעת לקראת הבחינה.
לכל שיעור תתבקשו לקרוא מאמר אחד או שניים ולעיתים גם פרק זה או אחר מספר.
למעשה, הכנה טובה לשיעור רק תקל עליכם את הלימוד לבחינה לקראת סוף הסמסטר. סביר להניח כי המרצה, כפי שקורה לעיתים קרובות, לא יספיק להגיע לכל המאמרים במהלך הקורס ויתרת המאמרים שלא הספקתם לעבור עליהם בכיתה תישאר לעבודה עצמית שלכם לקראת הבחינה.
אז גם אם המרצה לא מקפיד לערוך בדיקת קריאה, רצוי שלא תרפרפו על החומר לקראת השיעור אלא קראו את המאמר במלואו והעמיקו בנושא הנלמד, סכמו אותו והדגישו נקודות חשובות, העלו שאלות וחשבו על נקודות יצירתיות לפיתוח החשיבה המחקרית, סמנו כל משפט או פסקה שאתם לא מבינים וכך תבואו לכיתה כאשר אתם נמצאים צעד אחד קדימה לפני כולם. כמו שאומרים "קשה באימונים אבל קל בקרב".

טיפ: לא צריך להילחץ ולקרוא את כל המאמרים כבר על ההתחלה, קראו לפי קצב הקורס. ברוב המקרים המרצה לא יגיע לכל המאמרים ויכול להיות שיחליט לוותר על חלק לקראת הבחינה כי לא הספיק ללמד אותם.

רוב המאמרים האקדמיים נכתבים בשפה האנגלית וזה הזמן לתרגל את השפה ולהעמיק מיומנויות קריאה וכתיבה ובעיקר אוצר מילים שיהיה חיוני מאוד להמשך התואר. אם נתקלתם במילה שאתם לא מבינים, לא להתעצל לפתוח מילון או להקליד את המילה במילון הווירטואלי ברשת. זכרו, אנגלית היא השפה הראשונה הרשמית של העולם האקדמי ולכן אוצר מילים בשפה האנגלית הוא תנאי הכרחי להצלחה בלימודים גבוהים.

הכנה לבחינה

לקרוא, לחזור ולשנן הן שלושת הפעולות החשובות בזמן שלומדים לבחינה. קחו בחשבון שגם כאן אין קיצורי דרך, מי שהגיע מוכן לשיעורים ובקיא בחומר הקורס, יכול לפנות שבוע בלבד לחזרה על החומר, סימולציות בחינה ולמידה בעל פה. סטודנט כזה גם יודע בדרך כלל איך עובד הראש של המרצה וכיצד בערך תראה הבחינה.
סטודנט שאין לו מושג מה הולך להיות וסיכומי השיעור שלו צולעים, יאלץ לפנות לפחות חודש שלם כדי להביא עצמו למצב מוכן לבחינה. המבחן האקדמי זה לא כמו בתיכון, זוהי בחינה הכוללת מספר רב של מאמרים וספרים ובעצם כל החומר שנלמד בקורס ולפעמים גם תוספת קטנה, ככה בשביל הבונוס.

הלמידה בשני המקרים, קצרה או ארוכה, פועלת באותו האופן. אין לחכות עד יום או יומיים לפני הבחינה אלא לקבוע בכל יום פרק או מאמר וללמוד על דרך מצטברת.
למה הכוונה?
ראשית, עליכם לרכז את חומר הבחינה מבעוד מועד ולא להמתין לסיום הקורס כדי לרוץ אחרי זאתי (זו תמיד בחורה) שכתבה כל מילה של המרצה ולהתחנן שתתן לכם לצלם את סיכומי השיעור שלה.
שנית, רצוי לדעת את מבנה הבחינה ולהתמקד בנושא אחד או שניים. בצורה זו אתם מתמקדים בעיקר ולומדים אותו לעומק ולא מתפזרים ומכירים את הנושא בשטחיות. ברוב הבחינות האקדמאיות יש בחירה בין שאלות בנושאים שונים, אם אתם יודעים שתהיה בחירה כזו, למדו בהתאם. זכרו, ידע הוא כוח.
שלישית, חלקו את חומר הלימוד לבחינה למספר ימים בהתאם לעבודה ולזמן הפנוי שלכם. ככל שתפרשו את חומר הלימוד על פני מספר רב של ימים כך יגדלו סיכויי ההצלחה שלכם.
קראו מדי יום את החומר שהצבתם לעצמכם , סכמו בכתב את הנקודות העיקריות שמסכמות את המאמר או הספר ונסו לקשר בין המאמרים והדעות המיוצגות, כך שתוכלו לומר גם משהו מקורי משלכם בנוגע לדברים.

טיפ: סכמו את חומר הבחינה במילים שלכם אחרת הוא לא ייקלט במוחכם ולא תוכלו לשלוף אותו בזמן אמת.
טיפ: לא להתבייש לשנן את החומר לבחינה בקול רם בבית, לצעוד בין החדרים ולדבר לעצמכם, נשמע טיפשי אבל עובד עם קבלות.

שלב הסימולציה

לאחר ששיננתם את החומר היטב תוכלו לבחון את עצמכם במעין סימולציה לשעת המבחן. באגודת הסטודנטים עומד לרשותכם בנק בחינות, שירות שמאפשר לכם להציץ בבחינות קודמות של אותו הקורס ולרוב של אותו המרצה. כדאי לדעת כי בקורסים גדולים כמו קורסי חובה, אין עם השנים שינוי גדול בבחינות.
וכמובן, מי שהבחינה שלו לא מופיעה בבנק הבחינות יוכל תמיד להמציא לעצמו שאלות סימולציה כדי לבחון את רמת בקיאותו לבחינה, שלב הסימולציה חשוב מאוד לביטחון העצמי, הפנמת החומר כראוי ומניעת חרדות וקיפאון (בלייק אאוט) בזמן הבחינה.

טיפ: קבצים של סיכומי שיעור מסודרים ניתן גם להוריד באתרי האוניברסיטאות הגדולות.

חזרה גנראלית

לא לשכוח להשאיר את היומיים האחרונים לחזרה גנראלית מסכמת. בשעה שאתם שולטים היטב בחומר ושולפים מהראש את התשובות, זה הזמן לבדוק איזה פרט אתם לא זוכרים ולעבוד עליו.
המלצה חמה היא לא לגעת במאמרים ובסיכומים משעות הצהריים של יום לפני הבחינה. בכלל, ערב הבחינה אתם לא יוצאים עד מאוחר ודואגים לישון היטב. אפשר ורצוי להרגיע את הראש, להרגיע את עצמכם, לעסוק בפעילות לא מעייפת, פיזית ומוחית, לקרוא ספר בכיף או לצפות בטלוויזיה, ארוחת ערב נעימה או שמיעת מוזיקה, כל מה שמנקה לכם את הראש מלימודים.
המטרה היא לא ליצור עומס שיכול להוביל לפאניקה וקיפאון למחרת ולחזק את הביטחון העצמי שלכם ערב הבחינה.

מה עם מועד ב’?

בדרך כלל בסוף הסמסטר, נוצר מצב בו אתם נדרשים לגשת למספר בחינות בטווח של שבועיים עד חודש. מצב זה כמובן מציב בפניכם לוח זמנים צפוף מאוד ולזה תוסיפו את אילוצי החיים (עבודה, משפחה או מריבה עם החבר/ה) שלא מאפשרים לכם ללמוד כמו שרציתם לכל הבחינות. אנו ממליצים לכם ללמוד קודם כל לבחינות הקשות ולגשת לבחינות הקלות ללא הכנה גדולה מתוך תחושת הימור. מקסימום תכשלו בקלות ואז תוכלו לגשת למועד ב" על חשבון חופשת הקיץ, אבל אז לפחות חומר הבחינה יהיה קל לעיכול.

טיפ: דרגת הקושי של הבחינה נקבעת תמיד בהתאם לשליטה שלכם בחומר הנלמד במהלך הקורס.
טיפ: אם ניגשתם למועד ב" לאחר שבמועד א" לא נכשלתם וסתם הוצאתם ציון שאינו מספק אתכם ואתם רוצים לשפרו, קחו בחשבון שאם תוציאו במועד ב" ציון נמוך יותר מזה שהושג במועד א" , הוא יהיה הציון הסופי שלכם.

הבחינה האמריקאית

הטעות הנפוצה בלמידה לבחינה אמריקאית היא הנטייה לזלזל בצורת הבחינה ולחשוב שהיא אינה מצריכה למידה מעמיקה. אז זהו שלא.
כעיקרון לומדים לבחינה אמריקאית כמו לכל בחינה רגילה אחרת: מפנים זמן, מחלקים את החומר בצורה הדרגתית כדי להקל על הקליטה ועיבודו במוח, חוזרים ומשננים.
עם זאת, קיימים הבדלים בצורת הלמידה ובבחירת החומר הנלמד: יש לשים דגש על למידה בעל פה של תאריכים, שמות, מושגים והגדרות ולהתרכז בעובדות. לאחר מכן, רכזו את החומר על דף או שניים בלבד והתחילו לשנן את הכתוב. הדפים האלו צריכים ללכת אתכם לכל מקום, שימו אותם בתיק האישי שלכם, בכל הזדמנות שלפו את הדפים והביטו בהם, סמנו מה שלא זכרתם וחזרו עליו שוב.
את שלב הסימולציה רצוי לעשות יחד עם אחד החברים או אחד מבני המשפחה, הכינו דף מושגים ובקשו מהחברים לבחון אתכם כאשר הם מחזיקים את הדף בידיהם, ושוב, סמנו מה שלא זכרתם וחזרו עליו שוב עד שכל המושגים בדף יהיו חרוטים בזיכרונכם.
טיפ: בבחינה אמריקאית, בניגוד לבחינה רגילה, מומלץ לקחת את הדף גם ליום הבחינה ולהביט בו שוב ושוב עד לשעת הכניסה למבחן. מאחר שמדובר ברשימה של מושגים ועובדות ממוקדות, ככל שתצלמו בזיכרונכם את הדף יותר ויותר, כך יגדל הסיכוי שתזכרו את התוכן במלואו.

המלצה חשובה לסיום:

אל תחכו לזמן המתאים ללמידה- אין דבר כזה!
אתם יכולים לבחור כמובן את שעות הבוקר או הערב לפי טעמכם ויכולת הריכוז שלכם, אבל אל תחכו שהזמן הזה יבוא עם המוזה. אומנות הלמידה היא לא אומנות פלאסטית, אם תחכו למוזה היא עלולה להגיע בסיום התואר או שבכלל לא.
מצאו זמנים שעד כה בזבזתם בצפייה בטלוויזיה, ישיבה עם חברים, מסע קניות, בילויים, מועדונים, טיולים בשבת וקריאת עיתונים או כל תחביב אחר. צמצמו את הזמנים האלו והקדישו אותם ללימודים -לא תצטערו. לכל העיסוקים האלה יהיה זמן גם אחרי התואר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *